סטודיו לב ארי
עימוד ספרים • עיצוב כריכות

כל מה שצריך לדעת על עימוד ספר ועיצוב כריכה

בעמוד זה איגדנו עבורכם מידע שימושי על עימוד ועיצוב ספרים לדפוס, עם הסברים מפורטים הכוללים תמונות.

מהם עמודי שער?

שער מגן (bastard title / half title) – לרוב זהו העמוד הראשון בספר ויופיעו בו שמו וכן שם המחבר באותיות קטנות המשאירות מקום להקדשה אישית וחתימת המחבר.

שער ראשי (title page) – זהו למעשה עמוד הכניסה אל הספר. לרוב עמוד זה יכלול את שם הספר והסופר באותיות גדולות, סמליל הוצאה לאור ולפעמים מוסיפים לעמוד זה עיטורים שונים. עמוד זה יכול להופיע בעמוד השלישי, או בעמוד הראשון במקום "שער מגן" בהתאם להחלטת היוצר.

שער פנימי" (part / section) – ישנם ספרים אשר מחולקים לנושאים שונים עם כמה פרקים בכל נושא. את חלוקת הנושאים בספר עושים ע"י עמודי שער פנימי. ניתן לראות שערים מסוג זה במגוון רחב של ספרים. דוגמה טובה ניתן לראות בספרי מתכונים, אשר מחולקים לסוגי אוכל שונים כמו: בשר, דגים, בצק וכדומה, כאשר לאחר כל עמוד שער כזה יש מספר מתכונים בנושא.

 

 

דוגמה לשער מגן

דוגמה לשער ראשי

דוגמה לשער פנימי

מהם שוליים?

שוליים הם החלק הלבן שמקיף את הטקסט ולהם שני תפקידים מרכזיים:

  • השול החיצוני והתחתון נועדו לכך שהבהונות לא יסתירו את הטקסט. 
  • השול העליון נועד בדרך כלל לכותרת רצה ובדרך כלל הוא רחב יותר מהשול החיצוני בכדי לתת לכותרת הרצה מקום.
  • השול הפנימי הוא השול שמשתנה בין כל ספר וכמות העמודים שבו. בספר קצר השוליים הפנימיים בגודל סטנדרטי, אך בספרים עבים השוליים הפנימיים חייבים להיות רחבים מאוד כדי שהשורות לא יבלעו במרכז הספר. ישנם דרכים לחשב את מידת השול הפנימי לפי כמות עמודים בספר.

 

מהם דפי בטנה?

בכל ספר עם כריכה קשה ישנם זוג דפים המחברים בין הכריכה הקשה לעמודי הפנים של הספר בכל צד, אלו הם דפי הבטנה ובשפה המקצועית – "פורזץ"

מטרת דפים אלו היא כפולה: גם להסתיר את הקרטון האפור של הכריכה וגם לחבר את גוף הספר לכריכה הקשה. דפי הבטנה הם דפים לבנים בדרך כלל, אך ניתן לעטר אותם ולהדפיס גם עליהם. זה נעשה בדרך כלל בספרי ילדים ועיון אך לא רק.

  • דף הבטנה שמחבר בין הכריכה הקדמית לדף הראשון נקרא – פורזץ קדמי.
  • דף הבטנה שמחבר בין הדף האחרון לכריכה האחורית נקרא – פורזץ אחורי.

כותרת רצה

כותרת רצה זהו מושג המתייחס למקטע הנמצא בראש כמעט כל עמוד בספר (באנגלית קרוי גם running head). זהו טקסט המכיל בתוכו מידע בסיסי אודות הספר וכן המיקום של הקורא ביחס למספר הפרק. כותרת רצה אינה תופיע בעמודים ריקים, עמודי שער ובראשי פרקים, שכן פעולה זו נחשבת לשגיאה מקצועית.

כותרת רצה יכולה להכיל את אחד או יותר מהפרטים הבאים:

  • שם הספר
  • שם הסופר
  • שם הפרק
  • מספר עמוד
  • שם עמוד שער
  • סמליל

דוגמאות לכותרת רצה בספר

קוד QR (קודר בעברית)

QR הוא ברקוד שניתן לסרוק אותו בעזרת מצלמה של הטלפון הנייד. השימוש של QR בכריכה הוא כדי להוביל את הקורא מעבר לספר הבודד שרכש, ובכך אתם הסופרים יכולים לשמור על קשר עם הקוראים שלכם באמצעות הובלה מהירה לאתר, בלוג, הפייסבוק שלכם ועוד…

הקוד הקטן הזה בגב הספר יכול לעודד מכירות גדולות.

דוגמה לשימוש בקוד QR

דשים בכריכה של ספר

דשים הם חלק נוסף של הכריכה אשר מקופל פנימה ומאפשר מקום לעוד מידע, לדוגמה: מידע על יצירות נוספות של המחבר, ביקורות, ביוגרפיה ארוכה ועוד.
דשים מקובלים בעיקר בספרי פרוזה ושירה.

דוגמה לדשים בכריכה של ספר

פריסה לכריכה קשה

פריסה לכריכה קשה היא למעשה התבנית המדויקת שאחריה צריך לעקוב כאשר מעצבים כריכה קשה לדפוס. ניתן לקבל את הפריסה מבית הדפוס לאחר הגשת קובץ העימוד של הספר.

על גבי הפריסה יופיעו סימונים עם המידות לדברים הבאים:

  • כריכה קדמית
  • כריכה אחורית
  • שדרה – החלק הצר של הספר הפונה אלינו ממדף הספרים
  • גלישות – נקרא גם "בליד" והוא החלק שמקופל ומודבק לחלק הפנימי של הכריכה.
  • תעלות – שקעים בצידי השדרה.

המעצב יתאים את עיצוב הכריכה לפריסה בצורה מדויקת וישלח קובץ מותאם להדפסה.

 

בדוגמה המצורפת ניתן לראות פריסה עם מידות של כריכה קשה לספר ילדים.

סוגי גופנים שונים

כמו בכל שפה, ישנם מספר סוגים של גופנים אשר העיצוב שלהם משתנה בין סוג לסוג. אלו משמשים לסגנונות שונים של כתיבה וכן במקורות טסקט שונים: בעיתונות, במדיה החברתית ועל שלטי חוצות למשל. כאמור, הקריטריונים העיקריים לסיווג סוגי פונטים שונים הינם לפי עיצוב וכן לפי שימוש. בפן השימושי, החלוקה נחשבת לגמישה יותר, ונתונה לשיקול דעתו של המעצב. ישנה חלוקת תחומים מקובלת אשר בכל אחת מהם נוכל לבחור את סוג הפונט:
  • אות ספר – גופנים המתאימים לעימוד טקסט ארוך הדורש קריאה מעמיקה ורצופה. מתאפיינים בדרך כלל בהבדלים בין אות לאות המקלים על זיהוייה בעין הקורא.
  • אות טקסט – אלו מתאימים בעיקר לטסקטים קצרים המאפשרים קריאה מרפרפת, אך לא לעימוד ספרי קריאה עמוסי טקסט רץ. מרבית הגופנים החדשים מוגדרים כ'אות טקסט'.
  • אות כותרת – גופנים המתאימים למילים בודדות ולעיצוב שלטים.
  • אות ראווה – גופנים המיועדים להעברת מסר, ליצירת דימוי ורושם. בדרך כלל לא מומלץ לעצב טקסט לקריאה בגופנים אלה, אלא כותרות.
  • אות רהוטה (כתב יד) – גופנים המבוססים על כתב היד הרהוט היומיומי שלנו ולא על האות העברית המרובעת. נפוצים הרבה כתבי יד שעברו מחשוב, ולא בהכרח תהליך עיצוב הדורש טיפול ביחסים והמשקלים בין האותיות.
  • אות מקורות – גופנים המבוססים על כתבים עתיקים, כתובות אבן וכדומה. חלקם מתאים לטקסטים.


בפן העיצובי, ישנם 3 סגנונות עיקריים אשר מתייחסים לפרמטר:

  1. סריפי, המתאפיין בסיומות 'שפיציות' של האות. עוביה משתנה ואינו קבוע. התג העברי נובע מכלי כתיבה קליגרפי כמו ציפורן, והוא תוצאה של משיכה טבעית של היד בכתיבה. הסריף הלועזי במקורו מוגדר כקישוט שהוסף לאותיות בתקופה הרומית לצרכי חציבה באבן. זו הסיבה לחוסר ההתאמה בין תג עברי לסריף אנגלי. זהו סוג הגופן המתאים ביותר לשימוש בעימוד הספר, שכן מחקרים שונים מראים כי סוג הגופן נוח יותר לעין האנושית ומאפשר קריאה רציפה של טקסטים ארוכים. בנוסף לכך, הצורה ה'שפיצית' של האותיות מאפשרת לברירות גדולה יותר של צבע האות השחור על הרקע הלבן.
  2. סנס סריף, אשר אלו גופנים ללא סיומות שפיציות (סנס בשפה הצרפתית – ללא). בדרך כלל יופיעו עם עובי אחיד. הגופנים הסנס סריפיים הראשונים מוכרים מסביבות 1750, והופיעו בדפוס בסביבות 1800. שמות נוספים הם Gothic, Grotesk. סוגה זו מתאימה יותר לטקסטים קצרים.
  3. סלאב סריף – אלו הם גופנים אשר הסריפים שלהם בעלי עובי זהה לעובי האות. אלו ישומשו בעיקר למשפטים קצרים או למילה אחת, בעיקר בשלטי חוצות וכותרות בעיתונים.
   

דוגמה לגופן סריפי

דוגמה לגופן סנס סריפי

דוגמה לגופן סלאב סריפי

גודל טקסט בשדרה של ספר

כריכת הספר מורכבת משלושה חלקים: כריכה קדמית, שדרה וכריכה אחורית.

מידות הכריכה הקדמית והאחורית נקבעות בטרם תחילת העבודה ומידת השדרה נקבעת ע"י בית הדפוס בסופו של תהליך העימוד.

מהו מרחק השוליים אותו נשמור בעת הצבת הטקסט בשדרה?

יש לשמור על מרווח שוליים של לפחות 2 מ"מ מכל כיוון.

לדוגמה: אם יש לנו X דפים בספר ולפי משקל הדף שהוחלט להדפיס עליו, השדרה הינה בגודל 1 ס"מ. את שם הספר, שם הסופר והלוגו של ההוצאה לאור, לא ניתן להכניס בכל העובי של השדרה, כלומר אותיות בגודל 1 ס"מ. גודל הפונט *המקסימלי* שניתן להשתמש בו, הוא 6 מ"מ וממרכזים אותו, כך שנשאר 2 מ"מ שולים מעל שם הספר, שם הסופר והלוגו של ההוצאה לאור ו 2 מ"מ שולים מתחת לשם הספר, שם הסופר והלוגו של ההוצאה לאור. זהו תווך ביטחון עבור בית הדפוס בזמן קיפול הכריכה על גבי הספר.

 

בדוגמה המצורפת ניתן לראות תקריב של שדרה, עם סימון הגבולות לשם הספר והסופר.

חישוב מידת שדרה של ספר

לפני הדפסת דוגמה של הספר, יחשב בית הדפוס את מידת השדרה לפי כמות העמודים הסופית לאחר עימוד הספר. מידת השדרה מחושבת לפי כמות הדפים כפול עובי הדף שנבחר.

ישנן דרכים שונות לחשב את מידת השדרה של הספר, אולם רובן אינן מדויקות. הדרך הנכונה ביותר, הינה להדפיס את פנים הספר ורק לאחר מכן למדוד את עובי הדפים, בעזרת המכשיר המדויק ביותר שיש. קליבר הוא המומלץ ביותר, כיוון שבעזרתו ניתן למדוד בדיוק של עד 0.01 מילימטר.

ישנם פרמטרים נוספים אותם יש לקחת בחשבון כאשר מחשבים את המידה הסופית, אולם הם בעיקר קשורים לצורת העבודה והמכונות שבהם משתמשים בתי הדפוס והכריכיות השונות. לאחר שהשדרה נמדדה ונקבע רוחבה הסופי, מכין המעצב את קובץ הכריכה לדפוס עם מידת השדרה המדויקת.

על כל מקרה, יש לבדוק את מידת השדרה ישירות מול הכריכייה שתכרוך את ספריכם, חוק אשר תקף גם לספרים בעלי כריכה קשה.

 

נתוני דפוס לספרים

נתוני הדפוס מתייחסים למספר פרמטרים בתהליך עיצוב הכריכה והעימוד והם מתקבלים מהלקוח ומבית הדפוס, חלקם לפני תחילת העבודה וחלק לקראת סופה.

נתוני הדפוס בכריכה רכה הם:

  • מידה של הכריכה (אורך ורוחב), לדוגמה 13.5 על 21 ס"מ.
  • גלישות (בליד = החלק שנחתך) לדוגמה 5 מ"מ.
  • מידת שידרה המחושבת לפי מספר העמודים ומשקל הדף לאחר עימוד ע"י בית הדפוס. משקל דף מצביע על העובי שלו, למשל: דף 90 גרם נטול עץ = 0.11 מ"מ. כאשר אומרים 90 גרם הכוונה היא ל 90 גרם למטר מרובע ולא לדף בודד.

כאשר מדובר בכריכה קשה, בית הדפוס יעביר 'פריסה' שהיא למעשה פירוט מידות של התעלות בצידי השדרה, גלישות ומידת שדרה.

נתוני הדפוס בעימוד פנים הספר הם:

  • המידות של הספר (אורך ורוחב), לדוגמה 13.5 על 21 ס"מ
  • גלישות (בליד = החלק שנחתך) לדוגמה 5 מ"מ
  • והאם ההדפסה היא בצבע או בשחור לבן.

הפרדה בין פסקאות

וודאי נתקלתם במהלך קריאת ספרים בהרחקה של המילה הכתובה מין השוליים, אותה הרחקה בתחילת פסקה נקראת בשפה מקצועית "הזחה" ואפילו לרווח עצמו יש שם: זיח.
הזחה מקובלת לרוב בספרי פרוזה והיא חסכונית מאוד במקום כפי שניתן לראות בדוגמה המצורפת. לעומת זאת, קיימים עוד שני סוגים של הפרדות בין פסקאות והם פחות חסכוניים במקום.

הפרדה ע"י ריווח בלבד (ללא הזחה), מקובלת בעיקר בספרות מקצועית ופחות חסכוני במקום והפרדה בין הפסקאות ע"י ריווח והזחה, זו אמנם הכי פחות חסכונית במקום אך בחירה סגנונית זו מאפשרת מרחב נשימה גדול יותר עבור הקורא.

דוגמה להפרדת פסקאות ע"י החזה

דוגמה להפרדת פסקאות ע"י ריווח

דוגמה להפרדת פסקאות ע"י ריווח והחזה

בואו ללמוד על שלבי עימוד ספר לדפוס בסטודיו לב ארי

צרו איתנו קשר

מהו עימוד ספר

בצורה הפשוטה ביותר, עימוד ספר זו אמנות הפיכת טקסט ליפה וקריא ביחד עם אלמנטים גרפיים, בפורמט מותאם להדפסה. מעבר לזה, עימוד הוא תהליך של סידור

המשך בקריאה »
שתפו בפייסבוק
דילוג לתוכן